פסק-דין בתיק ע"פ 56387-11-11

1.         בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד ס"נ השופטת א. קנטור) בת.פ. 3146-02-11 ות.פ. 9147-11-08 , מיום 3.11.11.

2.         בת.פ. 9147-11-08 הורשע המערער בעבירה של מעשה מגונה בכל מקום בפני קטין עד גיל 16 (עבירה לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, וזאת בגין ביצוע עבירה מיום 5.11.08.

3.         לאחר ההרשעה הופנה המערער לשרות המבחן, לצורך קבלת תסקיר שיבחן, בין היתר, אפשרות טיפול ודרכי טיפול.

4.         ביום  6.5.09 הטיל בית משפט קמא (כבוד השופט טובי) על המערער במסגרת תיק פלילי 9147-11-08, שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת בסך 4,000 ש"ח,צו מבחן למשך שנתיים, שאחד מתנאיו הינו השתתפות בקבוצה טיפולית אליה התייחס שרות המבחן בתסקירו, וזאת למשך שנה לפחות וחתימה על התחייבות עצמית על סך 6,000 ש"ח שבמשך 3 שנים לא יעבור את העבירה בה הורשע.

5.         קודם לגזירת הדין הפנתה ב"כ המאשימה את ביהמ"ש קמא לאמור בתסקירים וביקשה כי ביהמ"ש יסביר לנאשם את המשמעות של המשך הקשר עם קצין המבחן. ב"כ המערער הודיע כי המערער מסכים להמלצת שרות המבחן, כי הוא "מפנים ומתמיד וכן ביקש שהתנאי יהיה רציני".

6.         ביום 2.2.11 הוגש נגד המערער כתב אישום בת.פ. 3146-02-11 ויוחסה למערער עבירה של מעשה מגונה בפומבי (עבירה לפי סעיף 349(ב) לחוק העונשין) בגין ביצוע עבירה מתאריך 28.1.11.

7.         בעקבות הגשת כתב אישום זה הוגשה בקשה להפקיע את צו המבחן שהוטל על המערער במסגרת ת.פ. 9147-11-08.

8.         הדיון בבקשה אוחד ביחד עם הדיון בת.פ. 3146-01-11 הנ"ל וביום 18.7.11 הופקע הצו. המערער הודה בעובדות כתב אישום זה, הורשע והופנה פעם נוספת לשרות המבחן וכן למרכז להערכת מסוכנות. כן נערך תסקיר קורבן.

9.         בגזר דין מיום 3.11.11 סקר בית משפט קמא את עברו של הנאשם, הטיפולים שעבר והתסקירים שהוגשו וגזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.

הפעלת המאסר המותנה בן 6 החודשים שהוטל בת.פ. 9147-11-08, אשר ירוצה במצטבר לעונש המאסר לעיל.

מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, שלא יעבור כל עבירת מין.

תשלום קנס בסך 3,000 ש"ח.

קודם לגזירת הדין ציין בית משפט קמא כי: "לבקשת ב"כ המאשימה להטיל עונש נוסף לאחר הפקעת צו המבחן, אני קובעת כי העונש שאטיל יכלול הן את העונש בתיק הנוכחי והן את העונש בגין ת"פ 9147-11-08".

10.        גזר דין זה הינו נשוא הערעור בפנינו. בהודעת הערעור טען המערער כי לא הוזהר על ידי כבוד השופט טובי קודם לגזירת דינו בת.פ. 9147-11-08 כי במידה ויפר את צו המבחן ניתן יהיה להענישו בשנית. הסניגור טען גם  כי הוא ביקש לחקור את עורכת חוות הדעת בענין המסוכנות של המערער וכי הדבר לא התאפשר לו, לאחר שבית משפט קמא דחה את בקשתו ללא כל נימוק. הסניגור טען כי במידה והיתה נערכת חקירה שכזאת היו מובאים בפני בית משפט הנתונים הרלבנטיים הנכונים והיו בידיו כלים נכונים יותר בשאלת ענישתו.

11.        המערער טען כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לחוות דעתו של המטפל הפרטי במערער ולהערכתו כי המערער לא יוכל לקבל את הטיפול הראוי במסגרת שב"ס.

12.        המערער טען כי המערער שהה במעצר ובהמשך במעצר בית וכי בית משפט קמא לא נתן לכך משקל ראוי בגזר דינו, וכן התעלם ממצבו הבריאותי של המערער, גילו והעובדה שהכנסתו לכלא תביא להרס עסקו.

13.        המערער ביקש להחזיר את הדיון בעניינו לבית משפט קמא ולהורות על הכנת חוות דעת חדשה מהמרכז למסוכנות מינית וכן קבלת תסקיר חדש של שרות המבחן. המערער ביקש להקל בעונשו ולבטל את עונש המאסר בפועל שהושת עליו.

14.        בדיון בפנינו חזר ב"כ המערער והדגיש את חשיבות הטיפול במערער וטען כי במידה והמערער יפסיק את הטיפול אותו הוא מקבל "הציבור יפסיד מזה". ב"כ המערער ביקש לתת למערער הזדמנות אחרונה וטען כי "אי אפשר לדעת מה יקרה בכלא".